רקדניות בטן
ראשי  |  הופעות  |  חוגי ריקוד  |  סרטונים  |  רשימת רקדניות  |  מאמרים  |  מה חדש?  |  אודות  |  יצירת קשר  |  English 
רקדנית בטן

רקדנית בטן רקדנית בטן

פמיניזם וריקוד בטן / אנדריאה דיגון

(המשך - חלק שלישי)
אין זה מפתיע שהחוקרת הפמיניסטית של הריקוד במערב שואלת שאלות קשות. האם ריקודי הבטן אכן מעצימים את הנשים, או האין הריקוד פשוט מביא את הנשים כ"אוביקט מיני" במקום אחר. בכך שמופיעים בעיקר במסיבות הפתעה ועל רקע שיחה וארוחה, האם רקדניות הבטן לא מכרו את אמנותן לסדר היום הפאריארכאלי? למרות שנראה כאילו שאלות אלו מכוונות שלא בצדק לרקדניות אשר מכירות בעצמתן בריקוד, הן משקפות נושאים שלעיתים קרובות נדונים בין החברות למקצוע: תנאי ריקוד לא טובים, תשלום גרוע, מאבקים עם ההנהלה לגבי לבוש והצגה עצמית.
המבקרת הפמיניסטית, בהתבססה על הדיון התיאורטי העשיר, יכולה לעזור לרקדניות לתקן את הפרצה שבין מה שהן שואפות לבין האופן בו הן נתפסות. ביתר המאמר, אדון בכמה מתחומי המחקר הפמיניסטי שהינם רלוונטיים לרקדניות בטן: "הבעלות" של נשיות האישה בתוך הפאטריארכיה; פעולה מתוך "כוונה מוטעה" (bad faith); ומהותיות (essentialism). בכל מקרה, הדיון ייגע רק בקצה הקרחון, ויצביע על הנושאים המורכבים, שפתרונם אינו פשוט – כמו כל הבעיות האמיתיות. אני מקווה שרקדניות יאמצו רעיונות פמיניסטיים בהתמודדות עם הנושאים המרכזיים בריקוד שלהן.

החיים בפאטריארכיה
למרות שהפאטריארכיה נחשבת לעיתים קרובות למונח מזלזל, יש לו משמעות פשוטה וישירה: חברה שבה המאפיינים והתחומים של הגברים נחשבים לבעלי ערך רב יותר מאלו של הנשים. חברות כאלו נוטות להיות היררכיות, עם סטטוס כאשר הגברים בעלי הסטטוס הגבוה יותר שולטים במרבית המשאבים ובדעת הקהל. באמריקה המודרנית ובאירופה אנו חיים בפאטריארכיה, כמו בכל הציביליזציות "המורכבות" מאז עידן הברונזה. החברה שלנו נוטה לדגול בשיוויון זכויות, ואנו גאים בעצמנו על השגת רמה מסויימת של שיוויון בין המינים, אך אף אחד מאיתנו לא גדל בחברה שבה הזכר והנקבה נחשבים לשווים, ולא משנה עד כמה משפחותינו, בתי הספר שלנו, חברינו ומעסיקינו דגלו בשיוויון זכויות. כתוצאה מכך, ברמות עמוקות מאוד, התפיסות שלנו נשארו פאטריארכאליות. חשיבה פאטריארכאלית שולטת בשפה שלנו (למשל הנטיה להשתמש בלשון זכר במשפטים סתמיים, והנטיה שלנו לומר הוא/היא במקום היא/הוא כאשר משתמשים בלשון שווה). היא שולטת בציפיות הלא מודעות שלנו (למשל, קישור המילה "דוקטור" לתפקיד גברי והמילה "אחות" (nurse) לתפקיד נשי, למרות שיש הרבה רופאות, והרבה אחים). ההגדרות שלנו לגבי מה נשי ומה גברי עוצבו על ידי הפאטריארכיה ולא בהכרח משקפות את הציפיות מהמינים בחברות שאינן כאלו. כל ההנחות שלנו עוצבו על ידי עולם שבו דרכי האישה אינן מרכזיות – עד כדי כך שקשה לנו להבחין בכך.
בגלל שקשה כל כך להמלט מהשפעת החינוך הפאטריארכאלי שלנו, אנו עלולים לאמץ אופני חשיבה שנראים מעצימים, אבל בסופו של דבר הינם פאטריארכאלים. למשל הסרט GI Jane מציג אישה קשוחה כמו כל גבר – וזה לכאורה תיאור מעצים. אבל באותו זמן, הסרט מציג רעיונות המתקשרים עם נשים (עדינות, פשרנות, שיתוף פעולה לעומת התנהגות מתעמתת) כלא מתאימים, או לא יעילים או פחות חשובים מאשר העימות והקונפליקט המקושרים לגברים. על ידי כך שמריעים לגיבורה, אנו תומכים בראיה הפאטריארכאלית אשר בסופו של דבר מערערת או חותרת תחת הנשים ככלל. באותה מידה שניתן להטיל ספק ב GI Jane, ניתן להטיל ספק במידה בה רקדניות הבטן מקבלות את אופן החשיפה הציבורי שלהן. האם אישה שמופיעה במועדון לילה, בו היא נתפסת כאוביקט מיני על ידי האורחים, ומקבלת משכורת נמוכה מההנהלה, אכן מובילה דרך בריאה עבור נשים, או שהיא מקדמת את הציפיות הפאטריארכאליות אשר עומדות בבסיס הביטוי העצמי שלה דרך האומנות?
לעיתים קרובות, רואות רקדניות הבטן את המאטריארכיות של זמן עבר כמקור לריקודי הבטן. אבל מה שניתן לראות מנקודת מבט היסטורית, הוא שהצורה של ריקוד הבטן כיום, נבנו על פי אמות מידה פאטריארכליים. כתוצאה מכך, הצורה הבסיסית של הריקוד, והצדקה לכך שנשים רוקדות באופן חושני עבור קהל, נוצרו על ידי הפאטריארכיה.
אחת האמיתות המרכזיות של הפאטריארכיה היא שמיניות האישה מהווה קניין. ניתן לצפות בתהליך זה בסחר בנשים חברות המוקדמות, בשימוש לא פרופורציונלי בנשים כשפחות, הגדרת מחיר לכלות, וחוסר שוויון בזכויות הבעלות על הרכוש בתוך הנישואין, וגם בהתפתחות הקדומה של הזנות בחברות מורכבות. החברה שלנו מתחזקת הרבה מנקודות אי שיוויון אלו. כתוצאה מכך יש ביחסים בין המינים נימה האומרת שבעוד שגברים הינם בעלי המיניות שלהם עצמם, מיניות האישה הינה "עבור גברים", והיא מכוונת לסיפוק צרכי הגברים ולא צרכיה היא. מיניות הנשים זמינה לגברים באמצעות זנות, מופעי מין, וברמה אחרת, במופעים חושניים של נשים כגון ריקודי בטן.
ללא כל ספק, נשים מבצעות את הריקוד עבור גברים ועבור נשים, והרקדניות בוודאי חשות שהן בעלות המיניות שלהן עצמן. יחד עם זאת, בחברה שלנו, נשים מעוררות את המיניות עבורנו, בעוד שנדיר שגברים ממלאים תפקיד כזה. כתוצאה מכך ניתן לטעון שריקוד חושני המבוצע על ידי נשים, כולל ריקוד בטן, הינו תוצר תרבותי אשר משעבד נשים מבחינה מינית ותומך בניצול של נשים. כאשר הפמיניסטיות רואות את ריקוד הבטן בקבוצה אחת עם החשפנות ומועדוני טופלס, המכנה המשותף שלהם הוא – ריקוד חושני נשי, שנובע מהתפיסה בה מיניות האישה הינה קניין של גברים.

להמשך המאמר              חזרה לתפריט מאמרים

רקדנית בטן
ריקודי בטן belly dancer
ראשי   פורום ריקודי בטן   סרטוני ריקודי בטן   רקדנית בטן להופעות   חוג ריקודי בטן   על ריקודי בטן   מה חדש?   קרדיטים וקישורים   צור קשר   English
רקדנית בטן   פורום ריקודי בטן   רקדניות בטן   מסיבת רווקות   שיעורי ריקוד   מחול מזרחי   Belly Dance   Belly Dancing